פרק 1: הבן האהוב

פרק 1: הבן האהוב

לפני הרבה שנים, בארץ כנען, גר איש ושמו יעקב. היו ליעקב שנים עשר בנים. הבנים היו רועים, כמו אביהם. הם שמרו על הצאן בשדות, ליד חברון.

אחד הבנים היה יוסף. יוסף היה בן שבע עשרה. הוא היה נער יפה וחכם. אמו, רחל, מתה כשהוא היה ילד קטן. גם בנימין הקטן היה בן של רחל. יעקב אהב את רחל מאוד. ולכן הוא אהב את יוסף יותר מכל הבנים האחרים.

יום אחד יעקב נתן ליוסף מתנה. זאת הייתה כותונת יפה עם פסים צבעוניים. יוסף לבש את הכותונת והלך בה בין האוהלים. כולם ראו אותו מרחוק. יוסף היה גאה מאוד בכותונת שלו.

גם האחים ראו את הכותונת, ולא אמרו מילה. הם ראו שאביהם אוהב את יוסף יותר מכולם. והם שנאו אותו. הם לא יכלו אפילו להגיד לו שלום.

יוסף ראה כל מה שהאחים עשו בשדה. ובערב הוא סיפר הכול לאביו. "יוסף שוב מדבר עלינו," אמר שמעון בכעס. "הוא חושב שהוא יותר טוב מכולנו," אמר לוי. ראובן, הבן הגדול, שתק. הוא לא אהב את יוסף, אבל הוא גם לא שנא אותו.

באותו לילה כולם ישנו באוהלים. גם יוסף ישן, והכותונת הייתה לידו. והוא חלם חלום. זה היה חלום מוזר מאוד.

בבוקר יוסף קם מוקדם ורץ אל אחיו. "אחיי," הוא קרא, "שמעו מה חלמתי!"