🇮🇱 Hebrew · A1–B1 · Chapter 22 of 36
פרק 22: הקול, פעם שנייה
Jonah — tap any word for its meaning and transliteration, or tap a sentence to see it in English.
פרק 22: הקול, פעם שנייה
יונה עדיין ישב על החול, לבד. פתאום הוא שמע קול. זה היה הקול של אלוהים. הקול קרא: "יונה!"
אלוהים אמר: "קום. לך אל נינוה, העיר הגדולה." "קרא אליה את הקריאה שאני אגיד לך." "הפעם, יונה, אתה תלך."
יונה שתק, ושמע את הקול שוב. אלוהים אמר: "אם אתה לא תלך, מה יהיה?" יונה לא ענה, אבל הוא כבר ידע מה הוא צריך לעשות.
"אני אלך," הוא חשב. "הפעם אני באמת אלך." הוא ידע: זה לא יהיה קל. אבל הפעם הוא היה בטוח.
יונה קם מהחול. הוא לא הלך מערבה. הפעם הוא הלך מזרחה.
יונה ידע: נינוה רחוקה מאוד. אבל הוא ידע גם: אלוהים יהיה איתו.
"אני אגיד לך את המילים," אלוהים אמר. "ואתה תלך, וזה יהיה הקול שלי בעיר."
יונה עצר לרגע, ואז קם. הוא הלך מזרחה, לבד. השמש הייתה חמה עליו. הדרך לא הייתה קצרה. "אני אגיד את המילים, ואני אלך עד הסוף," הוא חשב.
יונה הלך, ולא עצר. הוא ידע: אלוהים הלך איתו.
הדרך הייתה לפניו, לא קצרה. יונה הלך מזרחה, אל נינוה. הוא לא ידע מה יהיה בעיר.
הוא הלך, יום אחרי יום. לפניו, מזרח. אחריו, הים. יונה ידע: הפעם הוא לא עוצר.